איך סטרס כרוני השתלט על חיינו – ומה אפשר לעשות כדי להחזיר את השקט

מה זה סטרס כרוני, ולמה הוא מרגיש שלא עוזב אותנו?

תארו לכם את הבוקר שלנו – אנחנו מתעוררים, אולי קצת עייפים למרות שכאילו ישנו טוב, והראש כבר מתחיל לתכנן את היום: העבודה, הפגישות, המשימות בבית, דברים דחופים… ותחושת הלחץ (שנעלמה כשנרדמנו) מתגנבת שוב. זה לא אותו מתח רגעי שאנחנו חווים לפעמים; זה לחץ שהפך לחלק קבוע מהחיים שלנו, ולא נראה שהוא עוזב… לכן הוא נקרא סטרס כרוני

סטרס כרוני הוא מצב שבו הגוף והמחשבות שלנו נמצאים במתח תמידי – גם כשאין איום ברור עלינו. עם כל מה שהחיים המודרניים מביאים איתם – עומס בעבודה, דאגות כלכליות, התמודדות עם אינסוף מטלות – אנחנו מגלים שתחושות המתח והלחץ לא מרפות. כאילו הגוף שלנו במצב "היכון, הכן" ללא הפסקה, וזה מאד להיות מתיש.

איך הסטרס הזה מרגיש בגוף שלנו?

במצב רגיל של סטרס, הגוף שלנו מגיב מיד: הדופק עולה, השרירים מתוחים, והנשימה נהיית מהירה. כל זה מצוין כשיש איום מיידי, שמטפלים בו והוא ונעלם. אבל כשלחץ הופך למתמשך, הגוף שלנו משלם על כך. בהתחלה השרירים כואבים, אנחנו מרגישים מותשים למרות שנחנו, השינה לא באמת מרעננת אותנו, ולעיתים קרובות אנו מתעוררים עייפים כאילו לא ישנו מספיק.

ככל שהסטרס הכרוני הופך לחלק מחיינו, מערכת החיסון מתחילה להיחלש, בגוף יש לנו תחושה של כובד בלתי נסבל, העייפות מצטברת, חולי מתחיל להופיע שוב ושוב כי הגוף כבר לא עומד במתח ואנחנו מרגישים שאין לנו אנרגיה

איך הסטרס הכרוני משפיע על היום-יום שלנו?

כשסטרס כרוני הופך להיות חלק מהשגרה, הוא כמו ענן שנמצא מעלינו כל הזמן. המחשבות מריצות תרחישים מלחיצים, ריכוז הופך להיות אתגר, אנחנו נגררים ממטלה למטלה, והנאה פשוטה נראית רחוקה מאד מאיתנו. וגם כשיש רגעים שקטים – הלחץ ברקע לא מרפה.

תחושות אלו גם משפיעות על מערכות היחסים שלנו: חוסר סבלנות, קוצר רוח, ריבים, עצבנות. גם חיי היום-יום, שצריכים להיות רגעים של הנאה ושלווה, הופכים לעוד משימה להתמודד איתה. לפעמים, אפילו הנאה מרגעי הפנאי קשה להשיג כשהלחץ הבלתי פוסק הוא כל מה שמעסיק אותנו.

טעויות נפוצות שאנחנו עושים בניהול סטרס

כאשר אנחנו חווים לחץ לאורך זמן, יש נטייה לפתח הרגלים לא נכונים שעשויים להגביר את הסטרס במקום להורידו. הנה כמה מהטעויות הנפוצות:

1. הדחקה במקום התמודדות
   לעיתים אנחנו מעדיפים "לדחוק" את הלחץ הצידה, בתקווה שיעבור מעצמו. האמת היא שהדחקה לא רק שלא עוזרת, אלא גם מחמירה את המצב. דחיית הטיפול בלחץ מובילה לצבירה שלו, עד שהוא מתחיל לייצר השפעות שליליות שמכבידות על הגוף והנפש.
2. פנייה למנגנוני התמודדות לא בריאים
   כשהלחץ גובר, אנחנו עלולים לפנות לפתרונות זמניים, כמו אכילת יתר, עישון או שתיית אלכוהול, כדי "להשקיט" את המתח. פעולות אלו יכולות להעניק הקלה זמנית, אך הן יוצרות בעיות בריאותיות ומביאות לכך שהסטרס רק גדל בהמשך.
3. חוסר במודעות עצמית
   אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא חוסר תשומת לב למקורות הלחץ. רבים מאיתנו ממשיכים "על אוטומט", מבלי לנסות להבין מה באמת גורם לנו ללחץ או כיצד אפשר להתמודד איתו בצורה בריאה. חוסר במודעות מוביל אותנו לפתח דפוסים שמחמירים את המצב.
4. ציפיות גבוהות מדי
   הרבה פעמים אנחנו מגבירים את הלחץ בגלל סטנדרטים בלתי מציאותיים שאנחנו מציבים לעצמנו – להצטיין בעבודה, להיות הורים מושלמים, חברים תומכים ועוד. במקום להקל על עצמנו ולהבין שאנחנו לא יכולים לעשות הכל, אנחנו ממשיכים ללחוץ, מה שמוביל להחרפת הסטרס.
5. לא לתת מקום לרגיעה יומיומית
   רבים מאיתנו חושבים שהפחתת לחץ צריכה לקרות בזמן חופשה או סוף השבוע. למעשה, חשוב לתת מקום לרגיעה גם במהלך השבוע, בין אם דרך מדיטציה, הליכה קצרה או כל פעילות שמעניקה תחושת שלווה. הזנחת הרגעים הללו רק מעצימה את תחושת המתח ומותירה אותנו מותשים.

איך שיטת סילבה יכולה לעזור לנו לחזור לשקט?