אינטואיציה: הכלי הסודי של צעירים שמקבלים החלטות חכמות יותר
אנחנו כהורים מכירים את הרגע הזה שבו צעיר או צעירה עומדים מול החלטה, והכול נהיה כבד יותר מהרגיל. מבחוץ זו יכולה להיראות החלטה “רגילה” כמו מסלול לימודים, שירות, עבודה, חברים, זוגיות, או אפילו בחירה קטנה של כיוון לחודשים הקרובים. אבל מבפנים, אצלם, זה מרגיש לפעמים כמו מבחן אופי. לבחור נכון, לא לטעות, לא להתחרט, לא לאכזב. ובין כל הקולות שמגיעים מבחוץ, אנחנו רואים איך קשה להם לשמוע את הקול שלהם. לפעמים הם מבקשים מאיתנו עצה ואז דוחים אותה. לפעמים הם לא רוצים לדבר בכלל. לפעמים הם קופצים בין אפשרויות ואז נתקעים. ואנחנו, מתוך אהבה, מנסים לעזור, אבל גם מבינים שאין לנו דרך לבחור במקומם.
במקום הזה, הרבה הורים מתחילים להבין משהו חשוב: לא חסר לצעירים שלנו מידע. יש להם המון מידע. מה שחסר להם זה יכולת פנימית לעשות סדר בתוך הרעש. להרגיש מה נכון להם, להבחין בין פחד לבין דיוק, ולהפסיק לתת ללחץ החברתי או לחרדה לנהל את ההחלטה. כאן אנחנו פוגשים את המילה אינטואיציה. שהיא יכולת טבעית של המוח והלב לעבוד יחד. כשצעירים לומדים לפתח אינטואיציה, משהו משתנה בדרך שבה הם מקבלים החלטות. הם נהיים מדויקים יותר, רגועים יותר, ובעיקר פחות אבודים בתוך עצמם.
למה דווקא אצל צעירים החלטות מרגישות כל כך כבדות?
העולם של צעירים היום הוא עולם של אפשרויות אינסופיות. מצד אחד זה נהדר, מצד שני זה מבלבל. יש יותר מסלולים, יותר כיוונים, יותר “מה כדאי”, יותר דעות של אנשים, יותר השוואות, ולפעמים דווקא בגלל שיש כל כך הרבה אפשרויות, כל בחירה מרגישה כמו משהו בלתי הפיך, כאילו אם הם יבחרו לא נכון זה אומר עליהם משהו וזה יפגע בעתיד שלהם. בנוסף, יש את העניין החברתי: צעירים מודדים את עצמם דרך תגובות של אחרים הרבה יותר ממה שהם מודים: מה יגידו החברים, איך זה ייראה, האם זה נחשב, האם אני נשאר מאחור, וגם רשתות חברתיות מוסיפות לחץ, כי קל לחשוב שלכוווווולם הולך, כולם “סגורים על עצמם”, ורק אני מתלבט או מרגיש לא בטוח. ובתוך כל זה יש גם את ההתפתחות הטבעית של הגיל, כלומר המוח לומד עדיין לווסת עומס, רגשות, ולהחזיק מורכבות והם יכולים לחשוב מצוין אבל כשהלחץ נכנס החשיבה מתכווצת, ואז קורה משהו מוכר: במקום להקשיב לעצמם הם מתחילים לחפש תשובה בחוץ, עוד דעה, עוד המלצה, עוד סרטון, עוד שיחה, וזה לא באמת מרגיע כי כל דעה נוספת רק מעלה עוד סימני שאלה.
לאן חיים בלי חיבור לאינטואיציה עלולים להוביל?
כשצעירים לא מחוברים לאינטואיציה שלהם, הם עלולים לבחור מתוך לחץ. לפעמים זה לחץ חברתי, לפעמים לחץ זמן, לפעמים רצון לרצות את ההורים, לפעמים רצון “להיראות מצליחים”. והבחירה עצמה יכולה להיות טובה על הנייר, אבל לא תמיד היא מרגישה נכונה להם. ואז משהו בפנים מתכווץ. לא תמיד מיד, אבל בהדרגה.
אצל חלק מהם אנחנו רואים בלגן של החלטות: פעם כן, פעם לא, מתחילים ואז עוצרים, עוברים למשהו אחר ואז שוב חוזרים אחורה. אצל אחרים זה יותר שקט — הם פשוט לא מחליטים, לא מתחילים, דוחים, כי לבחור מרגיש מסוכן. ויש כאלה שמתפקדים מעולה מבחוץ, אבל מבפנים מרגישים שהם לא באמת מחוברים למה שהם עושים. במצב כזה, הביטחון העצמי נשחק. כי אם אני לא סומך על עצמי לבחור, אולי אני לא באמת יודע מי אני. ואם כל בחירה דורשת מאמץ ענק, אולי משהו בי לא מספיק חזק. וככה דאגה קטנה יכולה להפוך לדפוס: לחשוב יותר מדי, לפחד לטעות, לחפש אישורים, ולהרגיש תלות בדעות של אחרים.
וכאן גם אנחנו כהורים נכנסים לתמונה. אנחנו רוצים לעזור, אבל לפעמים בלי לשים לב אנחנו מוסיפים עוד קול. עוד “כדאי”, עוד “אבל תחשוב על…”. הכוונה שלנו טובה, אבל הצעירים שלנו לא תמיד צריכים עוד ניתוח. הם צריכים שקט. הם צריכים דרך לחזור לעצמם. והיכולת הזאת, לחזור לעצמנו, היא בדיוק המקום שבו אינטואיציה מתחילה להיות כלי אמיתי.
רגע… האם אפשר באמת לסמוך על אינטואיציה?
כשאנחנו שומעים “אינטואיציה”, קל לחשוב על החלטה אימפולסיבית, על משהו לא מבוסס, אבל אינטואיציה שאנחנו מדברים עליה כאן היא לא “לקפוץ בלי לחשוב”, והיא גם לא “להרגיש ולסגור עניין”. אינטואיציה היא היכולת לזהות התאמה פנימית אחרי שהרעש נרגע, והיא לא במקום חשיבה אלא לצד חשיבה; היא מה שמאפשר לצעירים להגיד: זה נראה טוב, אבל זה לא מרגיש לי, או להפך: אין לי עדיין כל ההוכחות, אבל יש בי תחושה ברורה שזה נכון. אחד ההבדלים הכי חשובים הוא בין פחד לבין אינטואיציה: פחד בדרך כלל דוחף, הוא לחוץ, הוא מלא תרחישים, הוא ממהר לסגור עניין או לברוח, ואינטואיציה לעומת זאת יותר שקטה, היא לא תמיד מגיעה עם הסברים אבל היא מביאה תחושה של דיוק, לפעמים כמו הקלה קטנה או כמו בהירות, ולפעמים היא פשוט “כן” פנימי שלא צועק. ומה שחשוב לנו כהורים להבין הוא שאפשר לפתח את היכולת הזאת; צעירים לא חייבים להישאר תלויים ברעש חיצוני, הם יכולים ללמוד להקשיב לעצמם, לזהות מה מפעיל אותם, ולהבחין בין בחירה שנובעת מלחץ לבין בחירה שנובעת מהתאמה. כאן הגישה של סילבה יכולה לתרום, לא בכך שהיא אומרת לצעירים “מה לבחור”, אלא בכך שהיא מחזקת אצלם מצב פנימי שממנו קל יותר לבחור, כלומר יותר שקט, יותר יציבות, יותר יכולת לעצור רגע לפני תגובה וכשיש את זה, האינטואיציה מקבלת מקום טבעי.
איך זה נראה ביום־יום של צעירים שמקשיבים לאינטואיציה שלהם?
ביום־יום זה לא נראה דרמטי. זה לא “חיים חדשים”. זה מתחיל ברגעים קטנים שבהם הם פחות נשאבים לכל דעה. צעיר שמחובר לאינטואיציה שלו עדיין מקשיב, עדיין מתלבט, עדיין מתייעץ, אבל הוא לא מאבד את עצמו בתוך זה. הוא יכול לשמוע עשרה אנשים ולהישאר עם השאלה החשובה: מה ממה שהם מציעים באמת נכון לי.
זה משפיע על החלטות קטנות וגדולות. לבחור חברים שמחזקים, לא כאלה שמורידים. להעז להגיד “זה לא מתאים לי” גם אם זה פופולרי. לבחור מסלול מתוך התאמה ולא מתוך השוואה. להרגיש שמותר לשנות כיוון בלי להאשים את עצמם. וזה גם משפיע על הדרך שבה הם מתמודדים עם טעות. כי טעויות יהיו. אבל כשהאינטואיציה והביטחון הפנימי חזקים יותר, אז טעות הופכת לחוויה שאפשר ללמוד ממנה.
וכשזה קורה, גם הבית מרגיש אחרת. פחות התפרצויות בגלל הצפה. פחות תחושת “אל תשאלו אותי כלום”. יותר יכולת לשתף, אפילו בקצת. לפעמים אנחנו מרגישים שהצעיר שלנו לא מחפש מאיתנו תשובה, אלא מחפש מאיתנו נוכחות. מקום בטוח שבו הוא יכול לחשוב בקול. וכשאנחנו מצליחים להיות שם בלי להציף אותו בעוד פתרונות, אנחנו עוזרים לו לשמוע את עצמו.
איך נראים החיים כשאינטואיציה הופכת לחלק קבוע מהבחירה?
כשאינטואיציה מתחזקת, החיים מבחוץ נשארים די דומים. העולם עדיין מהיר, עדיין יש לחץ, ועדיין יש תקופות של חוסר ודאות. אבל מבפנים יש יותר סדר: יותר קל לדעת מה מתאים ומה לא, ויש יותר אומץ לבחור גם כשלא הכול ברור. יש גם יותר שקט, כי לא כל החלטה מרגישה כמו מבחן. צעירים שמחזיקים אינטואיציה חזקה יותר מתמודדים טוב יותר עם הסביבה: הם פחות זקוקים לאישור בכל צעד, יכולים להציב גבולות בלי להתנצל, ומבינים שלא כל מה שמתאים לאחרים חייב להתאים גם להם. במקביל, הקשר שלהם עם עצמם משתפר. כלומר פחות ביקורת עצמית על התלבטות, פחות אשמה על בלבול, ויותר יכולת להיות בתהליך. וזה אולי החלק שהכי נוגע לנו כהורים: כשאנחנו רואים צעיר שמתחיל לסמוך על עצמו, גם לנו קל יותר לשחרר. לא כי הפסקנו לדאוג, אלא כי אנחנו מבינים שיש לו מצפן פנימי, שהוא לא הולך לאיבוד מכל רוח, שהוא יודע לחזור לעצמו וזה נותן שקט אמיתי, כזה שלא תלוי בהחלטה אחת.
סיכום
אינטואיציה היא יכולת טבעית שאפשר לחזק, והיא הופכת לכלי משמעותי במיוחד בגיל שבו יש כל כך הרבה רעש מסביב וכל כך הרבה לחץ לבחור נכון. אינטואיציה עוזרת לצעירים לקבל החלטות חכמות יותר, לא כי הן תמיד מושלמות, אלא כי הן נובעות ממקום יציב יותר. היא עוזרת להבדיל בין פחד לבין דיוק, בין רצון לרצות לבין רצון אמיתי, ובין מה שנראה נכון מבחוץ לבין מה שמרגיש נכון מבפנים. כשהחיבור לאינטואיציה מתבסס, יש פחות דרמה סביב החלטות, פחות תלות בדעות חיצוניות, ויותר ביטחון פנימי. וזה לא קורה ביום אחד, אלא בתהליך הדרגתי שבו צעירים מתחילים להרגיש יותר בהירות, יותר אמון בעצמם, ויותר יכולת לבחור בלי להישחק. עבורנו כהורים, זו אחת המתנות הגדולות ביותר: לראות את הצעירים שלנו גדלים עם מצפן פנימי שמחזיק אותם גם כשהדרך עדיין לא לגמרי ברורה.
סילבה ישראל
בסילבה ישראל אנחנו מלווים כבר שנים צעירים והורים (בקורסים נפרדים) שרוצים לחזק שקט פנימי, ביטחון בקבלת החלטות וחיבור לקול הפנימי. בתהליך מסודר וחווייתי אנחנו לומדים לעבוד עם המוח והתודעה כך שהרעש נרגע, הבהירות עולה, והאינטואיציה מקבלת מקום טבעי ומעשי בחיים. אם אנחנו מרגישים שהגיע הזמן לתת לצעירים שלנו כלי פנימי שיעזור להם לבחור מתוך עצמם, אפשר ליצור קשר עם סילבה ישראל ולקבל פרטים על הקורס הקרוב.
רוצים גם אתם לגלות את שיטת סילבה?
קורס בסיסי בשיטת סילבה יפתח לכם צוהר לעולם חדש של אפשרויות, וילמד
אתכם כיצד לרתום את כוח המוח שלכם לטובתכם.
הצטרפו למיליוני אנשים ברחבי העולם שכבר נהנים מחיים טובים יותר:
- הרפיה ושלווה: למדו טכניקות יעילות להתמודדות עם לחץ וחרדה.
- שינוי אמונות מגבילות: התגברו על מחשבות שליליות ופתחו חשיבה חיובית.
- הגשמת מטרות: הגדירו יעדים ברורים ותכננו את הדרך להצלחה.
- חיבור לתת המודע: גלו את הפוטנציאל האישי הטמון בכם.
- פיתוח האינטואיציה: קבלו החלטות נכונות יותר וסימכו על תחושת הבטן שלכם
- בריאות מיטבית: שמירה על בריאות תקינה
בקורס תלמדו:
- טכניקות הרפיה עמוקות: השתחררו מהסטרס והגיבו ברוגע.
- חשיבה באלפא: רמת מודעות מיוחדת המאפשרת חשיבה אחרת וגישה לתת המודע.
- חשיבה חיובית: למדו לחשוב חיובי ושנו את האמונות שלכם ממגבילות למעצימות
- שיפור הזיכרון והריכוז: זיכרו דברים בקלות רבה יותר והתמקדו במשימות.
- חיזוק האינטואיציה והיצירתיות: פתחו פתרונות חדשניים וחשיבה מקורית.
- להפעיל את המוח המרפא: שפרו את הבריאות, זרזו החלמה והפיגו כאבים.
- תכנות חלומות: תזמינו חלום כדי לפתור בעיה או אתגר.
- תקשורת סובייקטיבית: איך להעביר מסר למישהו אחר בלי לדבר איתו.
- הדמיות מודרכות: עשו שימוש בכוח הדמיון להשגת מטרות.
הקורס מתאים לכולם:
- אנשים המעוניינים לשפר את איכות חייהם.
- מי שרוצה להצליח באתגרים שונים או לפתור בהצלחה בעיות.
- אנשים שרוצים לשפר את הבריאות ולהתגבר על כאבים פיזיים.
- מי שרוצה מערכות יחסים טובות עם יקיריו, עם עצמו, עם כסף ועם אחרים
- כל מי שרוצה להגשים חלומות ולפתח את הפוטנציאל האישי שלו.
- כל מי שמעוניין לחיות ברווחה ולממש את היעוד שלו.
אל תחכו, הירשמו עוד היום לשיחת התאמה אישית ללא עלות.